Menu

אם תרצו אין זו אקדמיה


נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, והרקטור, פרופ' ברק מדינה, ממשיכים להתקרנף. המאמר שפירסמו השניים השבוע ("הארץ", 14.1) הוא ניסיון מגושם "לנהל את המשבר התקשורתי", שהאוניברסיטה נקלעה אליו בעקבות פרשת ד"ר קרולה הילפריך והחיילת במדים; ככל הנראה בהתאם לאיזה פרוטוקול אמריקאי שאומץ בידי "יועץ תקשורת" מקומי ששכרו כדי "למזער נזקים", ומי יודע — אולי אף להפוך את המשבר להזדמנות. ובכן, ההזדמנות היחידה שהמשבר הזה העניק היא לגלות מחדש את טיבם האמיתי של כהן ומדינה.

כל ההסברים שבעולם לא יטשטשו את העובדה שברגע האמת, כשעל כף המאזניים היתה מונחת תדמיתה הפטריוטית של האוניברסיטה ומנגד הילפריך עצמה, כהן ומדינה עלו על מדים והפקירו את הילפריך למסע רדיפה נגדה ולאיומים על חייה. אין מחילה על המעשה שעשו. מודעות הענק שפירסמו בעיתונים — שבראשן כותרת היאה לעלון פרסומת לפנימייה צבאית, "סטודנטים במדים? ברוכים הבאים!" ובסופן התנצלות (המנוסחת בעמימות מחושבת) — וזאת בשעה שכבר ידעו שמה שדווח בתקשורת היה שקר, ושהילפריך לא עשתה את מה שיוחס לה, הן כתם שרק סילוקם של השניים יצליח, אולי, להסיר. ברגע המבחן של כהן ומדינה הם נכנעו לתרבות השטינקריות ורדיפת מרצים וסטודנטים שמאלנים שרונן שובל, מייסד תנועת "אם תרצו", ייבא לארץ מארץ המוצא של אביו, ארגנטינה.

כתבה ב"כאן" – דלג

[embedded content]

עוד כתבות בנושא

במקום להודות בכישלונם ולהתפטר מתפקידם, או לכל הפחות להתחייב בפני סגל המרצים והסטודנטים שבפעם הבאה שירדפו פוליטית אחד מהם ינסו לגלות מידה רבה יותר של אומץ, פירסמו השניים מאמר שהוא מופת של משת"פיות. בליל של תירוצים ודוגמאות, במטרה לטשטש את המקרה ולהציגו כסימפטום אחד מני רבים של תופעה רחבה יותר; הגיגים צדקניים על "תופעת הפייק־ניוז", על היתרונות והחסרונות של "קיטוב רעיוני" וקשקוש פסיכולוגיסטי על "קיטוב רגשי", בניסיון פתטי, אופייני למוגי לב, להציג את עצמם, שוב, כקורבנות של נסיבות.

ההבדל היחיד בין פרסום המודעה בתשלום לפרסום המאמר הוא, שבמקום להפקיר את הילפריך בחרו השניים להקריב למולך הימין הלאומני את "הארץ", לכאורה בגלל מאמר המערכת שתקף אותם (9.1). לנשיא האוניברסיטה ולרקטור המכובדים לא רעדה היד כשהשוו בין "החוגים הקיצונים מהימין" ל"הארץ", אף על פי שהודו שנכנעו ללחץ פופוליסטי ("נוצר אפקט דומינו חריף, דבר שחייב אותנו לנקוט צעד חריג של פרסום מודעות בולטות בעיתונים מרכזיים").

כהן ומדינה לא המציאו דבר. הם לא הראשונים שמשתלחים בעיתון, או בארגוני זכויות אדם, כדי להוכיח את נאמנותם למולדת ולהתחנף לימין. כהן ומדינה עושים את ה"תיקון" הפוליטי־הסברתי שלהם על הגב של "הארץ". אם זה מה שהם חושבים על העיתון, לא ברור מדוע הם מתעקשים לפרסם את הגיגיהם דווקא בבמה זו. אלא שמכיוון שבניגוד לליכוד הם מעוניינים לזכות בהסכמה רחבה, הם עושים מעשה יאיר לפיד וגוזרים גזירה שווה בין "הארץ" לבין "אם תרצו". זאת כדי להתנער מאחריות ולהתחנף לאיזה מרכז מדומיין הלכוד לכאורה בין הקיצונים משני הצדדים. אם לצטט את אותו מאמר מערכת, "התנהגותם היא אות קלון לכל מוסד, לא כל שכן מוסד אקדמי".



תגובות

דלג על התגובות

      הכתבות הנקראות היום באתר

      Let's block ads! (Why?)



      Source link

      כתיבת תגובה

      האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *