Menu

ההבל השירי של רוגל אלפר והשיר הכי שמח של יגאל בשן



הוא שר יפה והיו לו הצלחות רבות, אבל יגאל בשן היה מהזמרים שחיבבתי יותר מאשר אהבתי – חוץ משני שירים שלו שאהבתי ממש. האחד, שהוזכר רבות בימים האחרונים עם מותו הכאוב, הוא "קפה אצל ברטה" (מלים: אהוד מנור, לחן: נתן כהן הנהדר), והשני, שכמעט לא הוזכר, הוא "מכת שמש" שהופיע ב-1978: שיר אנטי-דיכאוני שנבע מהצד השמח, המשחקי והמצחיק של בשן.

את המלים כתב דורי בן זאב, זה שהצחוק תמיד אצור בגרונו וביצירתו ("לאה", "למון טרי"), ואת הלחן המצוין כתב בשן עצמו. הקליפ המובא כאן קולע למלים וללחן ובזכותו בעצם נתפסתי לשיר – כי הוא מפליא להעביר איזו הזדמרות קיץ. זה מתחיל בתחנת דלק "פז" הסמוכה לים: "מזמזם לי פזמון בפזנון/ ואני מחפש עט ונייר/ רעיון שעלה לי עכשיו/ עם ריח הדלק באף". מכאן גולשת ההתרחשות אל החוף עם הפזמון החוגג "קיץ/ בין קרניים/ שתו עוד מים/ אין גזוז", ועד השורה התענוגית המסיימת – "שפוך עלי הרבה שמחַ/ והים כולו מלא". בשן באחד ממופעיו המקסימים.

[embedded content]

השבוע גיליתי עוד שיר יפה, מהסוג החרישי, שבשן כתב והלחין ושר בתקופה מאוחרת הרבה יותר, ב-2012, ואותו לא הכרתי עד ששמעתי עליו ממיקה בשן שסיפרה כמה הוא יקר לליבה. זה השיר "שמים". עד כמה השמיעו אותו ברדיו כשהופיע לראשונה? לא ברור. היוצר המעודן פיטר רוט שר אותו ביום שלישי האחרון בפתח ההספדים בהלוויה, וזה מתאים לרוט, שגם כתב שיר אהבה נוגע ללב לאריק איינשטיין המנוח. והיה אכן איזה דמיון בין בשן לבין איינשטיין: בקול הגברי הערב, בצדודית החומה היפה, בעמידה על הבמה, בצניעות, בנדיבות כלפי חברים, בחטיבת שירי הילדים המצליחה, וגם באהבה לנופי הארץ. לא במקרה הציף גם את בשן גל של אהבה לאחר מותו.

וכך שר יגאל בשן ב"שמים": "היו כאן השקיעות הכי זורחות/ היו כאן הזריחות הכי שוקעות/ בין הכנרת למדבר תמיד הייתי מחובר/ רק שהנוף לא ישתנה לי עד מחר". ועכשיו, אחרי ששקע, גם הוא זורח. כמו הידלקות שרואים לפעמים בשמים כשהשמש נעלמת.

[embedded content]

התוכלו, ילדים, למצוא את העכוז?

לא נעים להעיב על ההיזכרות בבשן עם פולמוס ממישור רגשי אחר לגמרי, אבל כשמדברים על אהבת הארץ של יוצרים עבריים, כדאי להידרש גם לטור המכפיש האופייני שכתב השבוע רוגל אלפר על היוצרת-המשוררת החד פעמית נעמי שמר. ידענו מזמן שאלפר לא מבין כלום בארץ ישראל ובאהבת ישראל – הוא שולף את האקדח בכל פעם שהוא שומע אחד מהצירופים האלה, ומקנה האקדח נורה דגלון משומש שעליו כתוב "פשיזם!" או "דיקטטורה!" או כיוצא באלה. ועכשיו מתברר גם עד כמה אלפר הוא עיוור מוחלט כשמדובר בשירה.

במאמרו "אין מה להתרפק. זו היתה ארץ ישראל הישנה והרעה" (טיעון שאליו הוא חוזר מעת לעת, למשל על אריק איינשטיין לפני שנה) תקף אלפר את התוכנית החדשה והאיכותית ששודרה השבוע בערוץ 10 בסדרה "בית. פזמון", הסוקרת את תולדות הזמר העברי. במוקד ההתנפלות הפעם עמד השיר של נעמי שמר "ואלס להגנת הצומח", זה שבטעות מסוימת הובן במשך שנים רק כשיר אהבה לפרחי הארץ (יש בו גם את הצד הזה, מעצם אזכור הפרחים המקסימים), עד שהתברר מטען האירוניה שהטמינה בו שמר, שהפך למעשה את משמעותו: אנחנו מגינים על פרחי הטבע – אבל לא מגינים על הנשים, שבהן, בניגוד לפרחים, גברים מרשים לעצמם לנגוע ולהטריד ("כל אחד עובר, חוטף, קוטף"). אחרי כל בית בשיר המתאר את שמירת הפרחים היפים חוזר כזכור פזמון בנוסח: "רק עלי אין החוק משגיח/ רק עלי איש אינו שומר/ לו היו לי עלי גביע/ אז היה מצבי אחר".

אלא שאלפר לא הצליח למצוא בטקסט הזה "סימוכין למחאה נגד הטרדה מינית", כלשונו. שפת השירה של שמר מרומזת מדי מבחינתו – הוא מעדיף לדבר בפטישים ובכרזות, כזה מין משורר הוא. הוכחה לכך שהמסר בשיר "רומזני" ו"מקודד" מדי מוצא אלפר בגננות שעדיין מתייחסות ל"ואלס להגנת הצומח" כשיר אהבה לטבע בהצגות סוף השנה. הן לא קלטו את המחאה, הוא מסביר, משום ש"אין בשיר גבר שאוחז בעכוז של אישה בלי רשות". תרשמי לפנייך, נעמי.

בקיצור, אלפר שוב לא רואה מה מונח לפניו (הטינה הפוליטית מעוורת), ולא מבין דבר וחצי דבר באלגנטיות שירית ומסרב להכיר בעמדתה הפמיניסטית החלוצית של נעמי שמר מלפני 51 שנה, וטוען כי הטקסט הזה בסך הכל "מתנהג כמו עוד שיר פרי עטה שמטיף לאהבת הארץ". והרי אין דבר מגונה בעיני אלפר יותר מהטפה לאהבת הארץ. זו הסיבה לכך שהוא עצמו שוקד כל כך על הטפה לאיבת הארץ.

ועדיין אלפר לא נרגע מהסילוף המפעם בו – לא עד שהוא כולא סוף סוף את שירה של שמר במחוזות הדיקטטורה החביבים עליו. צריך לקרוא כדי להאמין: "כך כותבים שירי מחאה בדיקטטורה: מסווים אותם כשירים פטריוטיים שמאדירים את המולדת. לשיר הזה יש אליבי מהודק. איש לא יכול להאשימו בחתרנות נגד המאצ'ואיזם הישראלי המיליטריסטי". ככה נראה מפגש בין דיקטטור הקלישאות אלפר לבין שיר יפה אחד של נעמי שמר המשוכללת, המופלאה.

Let's block ads! (Why?)



Source link

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *