Menu

הילדים מכורים למסכים? זה לא בהכרח נורא


"הנוער מאבד את היכולות החברתיות שלו", זועקים רבים. כותבים שונים, לא בהכרח בעלי רקע מחקרי או חינוכי, מניחים שכתוצאה מריבוי המסכים והשימוש האינטנסיבי באינטרנט וברשתות החברתיות לשם יצירת קשרים חברתיים, הילדים "פחות אנושיים", כפי שמצוטט האנתרופולוג היישומי תמיר ליאון בכתבה לדה מרקר בשנת 2016.

אני מעריכה שבאופן אינטואיטיבי רוב קוראי שורות אלו, בעיקר הורים לצעירים ומתבגרים, מסכימים במידה זו או אחרת עם הטענות הללו, ולא בכדי. החל מאמצע שנות ה-2000 מצביעה הספרות המחקרית על מידה הולכת וגוברת של ניתוק מהמרחב הפיזי במהלך שימוש בטכנולוגיות ניידות, כאשר מושגים כגון "בועה טכנולוגית" ו- "Tele-Cocooing" מתארים את המצב האנושי החדש. אולם, קריאה מעמיקה ושיטתית במחקרים עדכניים בתחום מעלה שלא קיימים ממצאים ברורים ביחס להשלכות של ניתוק זה על החיים החברתיים בכלל, ושל נוער בפרט.

עוד כתבות בנושא

ב-31 למאי פרסם Pew Research Center נתונים העוסקים בעמדות של הורים ובני נוער בארה"ב ביחס לטלפון החכם והרשתות החברתיות. הפרסום מאפשר חשיפה למאפייני השימוש ולעמדותיהם של בני הנוער ביחס להשלכות הטלפון החכם על חייהם החברתיים. כשמסתכלים על עמדות בני הנוער מגלים שקרוב ל-45% מהם מדווחים שהם כמעט כל הזמן מחוברים לאינטרנט (online) דרך הנייד או המחשב. אגב, רק כ-10% משתמשים בפייסבוק (לעומת מעל ל-50% בשנים 2013-2014). כך איבד הפייסבוק את מעמד הבכורה שלו לטובת אינסטגרם, יוטיוב וסנאפצ'אט.

בתשובה לשאלה "מהן השלכות השימוש ברשתות החברתיות על אנשים בגילך", רוב בני הנוער לא היו החלטיים: 45% ענו שההשלכה אינה חיובית או שלילית, 31% קבעו שהיא שלילית וכ- 25% קבעו שהיא חיובית. אבל עיקר החדשנות של הסקר מצויה בשאלות הפתוחות שבו, שאיפשרו הצצה לתפישת עולמם של בני ובנות הנוער במילים שלהם. הסקר מצא, למשל, שבני נוער שייחסו לטכנולוגיה השפעה חיובית, נימקו זאת בין היתר בכך שהרשת מאפשרת שמירה על קשר עם בני משפחה, שבעזרתה יש חשיפה למידע חדש, שהיא כלי לביטוי עצמי ושניתן לקבל בה תמיכה מאחרים.

מי שייחסו לה השפעה שלילית, התייחסו בעיקר לבריונות ואלימות ברשת, ולפגיעה ביכולת לנהל קשרים חברתיים. זהו הטיעון שעליו מתבסס השיח הציבורי הפסימי בנושא, אולם כפי שמעידים הממצאים – זהו רק טיעון אחד מתוך מגוון טיעונים. אגב, מחקר אחר, שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי Journal of computer-mediated communication מצא שהיחס לטכנולוגיה כחיובית או שלילית קשור למבנה חברתי, משום שבמקרים של בני נוער בעלי הון חברתי גבוה, המצב המקוון מאפשר לחזק ולפתח קשרים חברתיים. בעקבות מידע זה, מציעה החוקרת לבחון כיצד ניתן להשתמש בפוטנציאל החברתי של הרשת על מנת ליצור הון חברתי בקרב מי שמתקשים ביצירת קשרים חברתיים בעולם הלא מקוון.

על רקע דברים אלה, אני מציעה להורים שלוש תובנות. הראשונה, אל תאבקו. הטכנולוגיה היא חלק מעולמינו ומעולמם של ילדינו, ועלינו כהורים ללמוד לחיות איתה ולהתאים אותה לערכינו. קריאות לאיסור השימוש בטלפון הנייד הן ריקות מתוכן, כיוון שברור שהורים לא יכולים (ולדעתי גם לא צריכים) לעסוק ב"שיטור" הילדים. יתרה מזאת, במצב בו אנחנו בעצמנו לא מצליחים להפסיק להשתמש בטלפונים, איך אנחנו מצפים מהילדים שיגלו הימנעות מלאה? מה כן? שיתוף, נוכחות והקשבה. מרכיבים אלו הם חלק מהמיומנות ההוריות שלנו ועלינו להפעיל אותם גם בזירה הטכנולוגית; הדבר נכון גם ל"מהגרים הטכנולוגים" שבינינו. התובנה השנייה היא לא לפחד לקרוא את הסקרים ואת הקביעות השונות של מומחים באופן ביקורתי ועצמאי. בישראל התמונה המחקרית מורכבת עוד יותר כיוון שקיים מיעוט נתונים, וגם אלה שקיימים נאספים על ידי חברות פרטיות כגון בזק. לבסוף והכי חשוב: הקשיבו לילדיכם ולעצמכם ויחד חישבו כיצד לנצל את הטכנולוגיה האדירה הזאת לטובת המשפחה.

הכותבת היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון. הדוקטורט שלה עוסק ביחסי משפחה סביב טכנולוגיות חדישות



תגובות

דלג על התגובות

הכתבות הנקראות היום באתר

Let's block ads! (Why?)



Source link

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *