Menu

לפיד, אלוף הפוליטיקה שלא מתחייבת לדבר, מ־ז־ו־ע־ז־ע


מעולם לא היה רגע בזמן שבו צירוף המלים "רוקד על כל החתונות" התאים יותר לתיאור מעשיו של אדם, מאותה דקה בצהרי יום ראשון שבה רטטו עשרות אלפי (או יותר) הטלפונים של מנויי העדכונים של "חברת החדשות", ועל מסכיהם הופיעה ההודעה הבאה: "לפיד: המתקפה על לוסי אהריש תועבה, מתנגד לנישואי תערובת".

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אלוף הפוליטיקה שלא מתחייבת לדבר, עשה זאת שוב. כשנשאל בתוכנית "עושים צהריים" עם יעל דן בגלי צה"ל מה דעתו על נישואיהם של השחקן צחי הלוי והעיתונאית לוסי אהריש, פתח נציג המרכז הליברלי לכאורה במובן מאליו: הוא בירך את אהריש על נישואיה, ואף "נכנס" במי שמותחים על בני הזוג ביקורת — "איזה תועבה זה!", הזדעק.

עוד כתבות בנושא

אבל אם לרגע התעוררו תקוות, או חששות, שלפיד מביע עמדה ליברלית אמיתית, הם התפוגגו במהרה: "נגיד שמישהו לא מרוצה מהחתונה הזאת, אתה לא יכול לחכות שבוע? אתה חייב ביום הכי מאושר של שני אנשים צעירים שאוהבים אחד את השני? זה הזמן להעליב אותם? בשביל מה זה טוב? אנחנו שוכחים להיות בני אדם".

לפיד – דלג

אם כן, מה שמפריע ללפיד זה הטיימינג. ג׳נטלמן שכזה, התפרצויות גזעניות הוא מוכן לקבל רק אחרי שהמעטפות נפתחו והצ'קים הושמו בבטחה בבנק.

לעומת זאת, לפי דבריו, אין ללפיד כל בעיה עם תוכן הביקורת של ח"כ אורן חזן ("לוסי אהריש פיתתה נפש יהודי במטרה לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית") או השר אריה דרעי ("זה לא דבר נכון. יהיו להם ילדים, תהיה להם בעיה במדינת ישראל במעמד שלהם. אסור לנו לעודד דברים כאלה, אנחנו חייבים לשמר את העם היהודי"). הוא אפילו הוסיף שכבה של צקצוקים מיוסרים משלו לעוגת החתונה, עם פצפוצים בטעם מלחמת העולם השנייה: "יש לי בעיה עם נישואי תערובת, לא החלמנו עדיין מהשואה".

חזן – דלג

הדיון הציבורי הסוער סביב נישואיהם של אהריש והלוי הוא תעודת עניות לחברה הישראלית. המרחק בין פלוגות הסער של ארגון להב"ה, שפועלות באגרסיביות לפירוק זוגות מעורבים, לבין כל מי שמרגישים בנוח למתוח ביקורת על קשר רומנטי בין שני אנשים שהם לא מכירים, איננו גדול. האחרונים, שדאגו להשמיע בשבוע האחרון את סלידתם מה"התבוללות" בשיחות סלון, מטבחון, מאמרי דעה או ראיונות ברדיו, הם המצע שעליו גדלים הקיצונים היהודים שתורתם דומה יותר ויותר לתורת הגזע הנאצית (תראו מה זה, השואה מתפקדת כטיעון לשני הצדדים).

זעקות השבר והקינות על בני ובנות ישראל שסטו מדרך הישר ובנו בית ומשפחה עם בני לאומים אחרים היו מתאימות אולי לשטעטל, אבל שאריותיהן המודרניות המתחסדות, הנשמעות במדינה שבה יש רוב יהודי מובהק, הן לא יותר מהיטפלות למיעוט והתנשאות לאומנית פסולה.

אחרי ככלות הכל — מה בעצם קרה כאן? שני אנשים, שככל הנראה מרוצים זה מחברתו של זה, החליטו להתחתן, וזהו עניינם בלבד. אל תתנו לכותרת המפוצצת "התבוללות" להטעות אתכם. השתייכות של אחד מבני הזוג ללאום היהודי איננה מקנה לשאר החברים במועדון זכות וטו על השידוך. קוראים לזה זכויות אדם, לפיד. תרשום, אולי תלמד משהו.



תגובות

דלג על התגובות

הכתבות הנקראות היום באתר

Let's block ads! (Why?)



Source link

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *