Menu

מנדלבליט הנחה לפתוח בבדיקה ולא בחקירה נגד אנשי ציבור: "מתחייבת זהירות"


הנחיה שגיבש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קובעת כי במקרים שבהם עולה חשד לפלילים נגד אנשי ציבור יש לפתוח תחילה בהליך של בדיקה מקדימה, שאינו מאפשר חקירה באזהרה – ולא בחקירה, כמו נגד אזרחים אחרים. לפי מנדלבליט, הסיבה לכך היא הצורך ב"זהירות תהליכית" בתיקים שבהם מעורבים שרים או ח"כים, ולעתים החלופה לבדיקה היא גניזת התיק.

בשנים האחרונות ננקט הליך הבדיקה המקדימה נגד כמה אנשי ציבור, והפך למעשה לנוהל קבוע. ככל הידוע, השימוש הראשון בכלי זה נעשה ב-2011 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת "ביביטורס", בתקופת כהונתו של היועץ הקודם יהודה וינשטיין. היא נמשכה שלוש שנים, שבהן נתניהו לא נחקר. חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) עתר לבג"ץ בטענה שמדובר בהליך לא שוויוני, ודרש לקבוע תנאים לקיום בדיקות כאלו. חרף התנגדות הפרקליטות, חייבו השופטים את היועץ להסדיר את הסוגיה. לאחר שגובשה הנחיה, עתר רוזנטל נגד הנוסח שלה וטען כי מדובר בהליך השמור ל"מיוחסים". בג"ץ הורה למנדלבליט לשקול לתקנו, ולאור זאת בחן משרד המשפטים את הנושא בחודשים האחרונים, וגיבש את ההנחיה החדשה. מחר צפוי להתקיים דיון נוסף בעתירה.

עוד כתבות בנושא

בפתח ההנחיה נכתב כי "פתיחה בחקירה פלילית כנגד אדם, אף אם בסופה לא מוגש נגדו כתב אישום, עלולה להיות בעלת השלכות רחבות היקף על הנחקר (כגון רישום משטרתי והכללה במאגרי נתוני הזיהוי המשטרתיים) ולפגוע במהלך חייו התקין במישור האישי, המשפחתי, החברתי, התעסוקתי וכיוצא בזה. לא פעם לחקירה פלילית יש גם השלכות ציבוריות מעבר לעניינו האישי של הנחקר עצמו. על רקע המשמעות האמורה, הרי שמובן כי מתחייבות זהירות ובחינה טרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה".

מנדלבליט מביא שתי דוגמאות לצורך בהליך של בדיקה מקדימה. למשל, במקרה שמתקבל נגד "נושא תפקיד בכיר" מידע שאינו ממקור ראשון ושלכאורה אין די בו לבסס חשד סביר לחקירה. ואולם, לדברי מנדלבליט, "עקב הרגישות הציבורית של הנילון או תפקידו, וההשלכות האפשריות על המערכת שבה הוא ממלא תפקיד, יש חשיבות לברר אם יש בסיס לתלונה שיוביל לחקירה או שמא ניתן להסיר עננה מעל ראשו, ולפיכך נכון יהיה לבצע בדיקה מקדימה בטרם החלטה בדבר גניזת התיק". מנדלבליט מתייחס גם למקרים בהם חקירה נגד בעלי תפקידים "מהווה צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התפקודית עליה הם נמנים". בעבר אמרו במשרד המשפטים כי הליך הבדיקה אינו מוגבל לאנשי ציבור.

בהנחיה קובע מנדלבליט כי בשלב הבדיקה המקדימה לא ניתן יהיה לחקור באזהרה את נשואי הבדיקה, ואף לא לגבות מהם גרסה או לערוך להם בדיקות פוליגרף – אלא "במקרים חריגים בלבד ובאישור הגורמים הבכירים ביותר במערכת". לא ניתן גם לערוך חיפושים, לעמת בין מעורבים בפרשה או לבצע האזנות סתר. לעומת זאת, במסגרת בדיקה ניתן לאסוף מסמכים ומידע ממערכות המשטרה ופלטי תקשורת, לקיים בדיקות כלכליות, לגבות עדויות ממעורבים אחרים ולערוך להם בדיקות פוליגרף, וכן לבקש מידע וסיוע ממדינות אחרות. ההנחיה לא קובעת לוח זמנים מוגדר להשלמת בדיקה, אך היא קובעת ש"יש לעשות כל מאמץ לקיים בדיקה מקדימה בתוך פרק זמן קצר ככל הניתן".

הפרקליטות דחתה בתגובתה לבג"ץ את הטענה כי הבדיקות משקפות גישה המקלה עם אנשי ציבור בהשוואה לציבור הרחב. לטענתה, הליך הבדיקה המקדימה "דווקא משקף נקיטת גישה 'קפדנית' יותר כלפי אישי ציבור". זאת, כיוון שבדיקה תיפתח גם במקרים שבהם אין תשתית ראייתית נגד איש ציבור, ושבהם היתה התלונה נגד אזרח רגיל נגנזת.

מלבד נתניהו, בשנים האחרונות נפתחו בדיקות מקדימות נגד כמה אנשי ציבור בכירים. במקרים של שר הפנים אריה דרעי, יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן ויו"ר האופוזיציה לשעבר יצחק הרצוג התפתחו הבדיקות לחקירות. התיק נגד הרצוג נסגר מחוסר ראיות, והחקירות נגד דרעי וביטן עדיין מתנהלות. לעומת זאת, הבדיקות נגד השרים לשעבר סילבן שלום וגדעון סער ומנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, נסגרו מבלי שהשלושה נחקרו.

בתגובה להנחיה אמר חבר הכנסת רוזנטל: "ככל שמתקדם הדיון בעתירה, מתברר שהפרקליטות מנסה להדביק טלאי על טלאי כדי לכסות על החורים בהנחיה, הפוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק, מקבעת יחס מועדף לחשודים מיוחסים וגורמת נזק להליכי חקירה במשפט הפלילי". את רוזנטל מייצגים עורכי הדין יובל יועז, אלעד מן, אביגדור פלדמן וימימה אברמוביץ.



תגובות

דלג על התגובות

הכתבות הנקראות היום באתר

Let's block ads! (Why?)



Source link

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *