Menu

תאונת דרכים ל-30 אלף בני אדם עומדת להתרחש במכללות


זה שלושה שבועות מתקיימת שביתה בשמונה מכללות אקדמיות בישראל. כראש חוג במכללת הדסה בירושלים, האחראי לטובת הסטודנטים, הסגל ותפקוד כאחד, אין לי דרך אחרת לתאר את המצב מאשר טירוף. המצב משול לשתי מכוניות הנוסעות זו לעבר זו ואף אחד מנהגיהן לא מוכן לסטות מהנתיב. התאונה תתרחש מול עיניך. הסמסטר הראשון עומד ללכת לפח. משכורות של מאות מרצים לא שולמו והסטודנטים עומדים בתווך חסרי אונים ולא מבינים, בצדק, מדוע הצדדים לא מדברים.

נעשה סיפור ארוך קצר: לפני כשנה, לאחר שביתה של יום אחד, הגיעו נציגי המרצים, נציגי האוצר וועד ראשי המכללות להסכם מסגרת על תנאי העסקתם של המרצים. הסכם סופי הנותן ביטוי מעשי להסכם המסגרת היה אמור להיכתב ולהיחתם על ידי נציגי שלושת הצדדים, אולם אז התגלעה מחלוקת בתוך ארגון המרצים וועדו התחלף.

בזמן הזה נציגי האוצר וועד ראשי המכללות לא המתינו וגיבשו בעצמם את פרטי ההסכם. את הנוסח הם הביאו כתוצר מוגמר לחתימת הסגל במכללות השונות בטענה שהוא נאמן להסכמות שגובשו, וכל שינוי או התאמה תעשה מעתה ברמה המקומית של כל מכללה. יתרה מכך, ראשי המכללות ניצלו את הסכסוך בין נציגי המרצים והחתימו שש מכללות. הנותרות מסרבות להסכם הכפוי ושמונה מתוכן שובתות.

התוצאה של המעשה החד צדדי הזה היא שביתה מרה שעיקרה אינו דרישות כספיות. למעשה, רוב הנושאים הכספיים כבר סוכמו והפערים בין הצדדים הם מינוריים. בעיקר משום כך השביתה הזאת היא פשוט טירוף. נציגי המכללות כנראה מרגישים שאם יישבו שוב לשולחן המשא ומתן – יילקחו מהם הישגים שנמצאים כבר בהישג ידם. הם ממתינים שעוד מכללה או שתיים יישברו ואז השביתה תתפורר מאליה או שיהיה ניתן אז להוציא צווי מניעה ליתר המרצים השובתים. המרצים לא מוכנים שייכפו עליהם הסכם חד צדדי. על העיקרון הזה הולך הסמסטר שלנו לאיבוד.

סטודנטיות במכללת ספיר, בשנה שעברה. שש מכללות "נשברו"אילן אסייג

ועד ראשי המכללות וגם האוצר היו יכולים לעזור לסיים השביתה עכשיו, אם רק היו מכריזים על נכונותם לשבת ולדבר. העיקשות שלהם בלתי ניתנת להבנה, במיוחד אם לשיטתם הפערים המעשיים קטנים. המרצים בשלב הזה תקועים על העץ. הם איבדו שכר של שלושה שבועות, אך מצד שני – חזרה חד צדדית ללימודים משמעה אובדן כל יכולת מיקוח לגבי כל דבר ועניין.

ובזמן ששתי המכוניות הללו ממשיכות בדרכן, האמרה המפורסמת "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם" תקפה ביתר שאת. ראשי המכללות מסרבים להיות חכמים אלא מתעקשים על צדקתם, וכך גם המרצים. בסוף כולם יהיו מאוד צודקים אך מאוד נפגעים משגעון המערכות הזה. שר האוצר כחלון, איפה אתה? שר החינוך בנט, איפה אתה? ראש הממשלה נתניהו? הצחקתם אותו. התאונה הזו, שמתרחשת ל-30 אלף סטודנטים ומאות מרצים, לא מעניינת אף אחד.

דורון שולצינר הוא ראש החוג ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים

Let's block ads! (Why?)



Source link

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *